חצר המלכה ארועים (1999) בע"מ נ' קוסקס

החלטה

לפני בקשה להארכת מועד להגשתה של התנגדות לביצוע 3 שטרות: הראשון - על סך 7,500 ₪ ז.פ 26.6.12, השני - על סך 7,500 ₪ ז.פ 26.8.12 והשלישי - על סך 18,141 ₪ ז.פ 29.9.12.

לבקשה האמורה נלווית ההתנגדות לביצוע השטרות - השיקים אשר אין חולק כי נמשכו על ידי המבקשת לפקודת המשיבה.

המשיבה הגישה תגובתה ותשובה ניתנה לזו בהתאם להחלטה מיום 11.1.14 ומשלא נתבקשה חקירת המצהירה - המבקשת על ידי המשיבה, הרי שאז ניתנת החלטתי זו על סמך מצוי בתיק.

ראשית, בהתייחס לבקשה להארכת מועד:

1.אין חולק כי המבקשת הגישה התנגדותה באיחור של קרוב לחודש ימים, אלא שלטענתה נעשה הדבר על דעת ב"כ המשיב ומחמת נסיון משותף ליישב את המחלוקת מחוץ לכותלי בית המשפט תוך ניהול שיחות טלפון רבות בין באי כוח הצדדים.

2.ב"כ המשיבה אינו חולק על מגעים שהיו בין באי כוח הצדדים, אולם שולל הסכמה כלשהי מצידו להארכת המועד להגשת ההתנגדות.

3.משעה שבחרה המשיבה שלא לחקור את המבקשת, הרי שאז הנטען בתצהיר הנלווה לבקשה ולהתנגדות נותר בחזקת אמת. דא עקא, שעיון בתצהיר שהוגש מלמד כי זה אינו נושא התייחסות מפורטת ומפורשת לנסיבות בהן מבוקשת הארכת המועד ובפרט אמירה מפורשת כמתבקש בדבר קיומה של הסכמה מצד בא כוח המשיבה להארכת המועד כנטען בבקשה. המצהירה הסתפקה באמירה סתמית לפיה האזהרה נמסרה לאביה המתגורר במודיעין בעוד היא עצמה מתגוררת בחולון ובציון העובדה לפיה בא כוחה, שהינו בעלה, ניסה לבוא בדברים עם ב"כ המשיבה, אך ללא הועיל (סעיפים 16, 17 לתצהיר).

בהשלמה לאמור ראוי להעיר כי המבקשת אינה מתיימרת לטעון להמצאה שלא כדין של האזהרה וכי עיון בשיקים, נשוא הבקשה, מלמד כי באלו מצויינת כתובת אביה במודיעין.

4.כידוע, בכל הנוגע לבקשה להארכת המועד, הרי שיש הכרח בהצגת "טעם מיוחד".

בהתייחסותה של הפסיקה לשאלה מהו "טעם מיוחד" נראה כי אין בנמצא רשימה סגורה של נסיבות המהוות משום "טעם מיוחד" כאמור, אולם ובנסיון לקבוע כלל מסויים בענין זה נוטה בית המשפט לכוון לנסיבות שהיו חיצוניות ומחוץ לשליטתו של בעל הדין. (ראה בש"א 6402/96 הוועדה המקומית לתכנון נ' רחל מיכשוילי, פ"ד נ(3) 209 ;ב"ש 1638/85 ע"א 64/85 בנק צפון אמריקה בע"מ נ' עומר גלבוע – חב' לבנין ועבודות עפר בע"מ (בפירוק), פ"ד מ(1) 57; ע"א 6842/00 משה ידידיה נ' סול קסט ו-4 אח', פ"ד נה(2), 904).

עם זאת ומנגד, בכל הנוגע לטעם המיוחד הנדרש להליך ההתנגדות, כבר הובעה הדעה, כי יש מקום לגישה פחות נוקשה, כך משזוהי ההזדמנות הראשונה בה מביא הטוען טענותיו בפני בית המשפט במובחן מהליך ערעור. (ראה ע"א 00 /1356 שלום הדאיה נ' נחום פלדמן ).

שנית – ובהתייחס להתנגדות גופה :

5.לטענת המבקשת ניתנו השיקים למשיבה - אולם ארועים - על חשבון התמורה המגיעה לזו כיומיים לאחר ארוע חתונתה באולם זה בחודש 3/12 וזאת לצד שיקים נוספים ותשלומים במזומן בעוד השיקים דנן ניתנו לתאריכים דחויים בהנחה שתעשה התחשבנות בהמשך.

השיק הראשון הנ"ל סורב מחמת החלפת חשבון הבנק של המבקשת ומשכך, ביצעה היא ביום 4.7.12 הפקדה כספית לטובת המשיבה לכיסוי שיעור השיק ועמלת ההחזר (7,600 שקלים).

ע"פ הנטען בתצהיר משנוכחה המבקשת כי השיק הראשון אינו מוחזר לה, ביטלה את השניים הנוספים, אולם דאגה לפרוע את שיעורם מראש תוך שיידעה את המבקשת והבהירה כי אין מקום להפקדת השיקים. בגין השיק השני בוצעה ביום 27.7.12 העברה כספית כשיעורו ובאשר לשלישי – בוצעה ביום 14.8.12 העברה ע"ס 7,500 שקלים כשלשיעור זה יש לצרף סך של 10,000 שקלים ששולם ביום הארוע כהנחיית המשיבה ואשר היה מקום לקזזו.

המשיבה מצידה אמורה היתה להשיב לפיכך את השיקים דנן לידי המבקשת. המבקשת אף טוענת כי המשיבה הצהירה בפניה כי הפקדת שני שהיקים המאוחרים נעשתה בטעות, אלא שבפועל בחרה היא בסופו של יום להגיש את השיקים כולם לביצוע.

לביסוס הנטען מצרפת המבקשת סימוכין לביצוען של ההפקדה על סך 7,600 ₪ ביום 9.7.12, ושל שתי העברות כספיות על סך 7,500 ₪ כל אחת מיום 24.7.12 ומיום 14.8.12.

6.המשיב מצידו מאשר אך הפקדה רלבנטית אחת ע"ס 7,500 שקלים, אשר לטענתו נודעה לו בדיעבד ולשיטתו אין ממש ביתר הנטען המהווה משום "הגנת בדים" לאחר שהובעה נכונות להסדיר את החוב, ובפרט בהתייחס לשיק השלישי שאין סימוכין לפרעונו.

7.משעה שבחר המשיב להמנע מחקירת המבקשת, הרי שטענותיה העובדתיות נותרות בחזקת אמת וכל שנותר הינו לבחון באם אלו במתכונתן מעוררות טענת הגנה "אפשרית" "הגנה לכאורה" כלשון הפסיקה. (ראה ע"א 1471/06 עגיב יעוץ וניהול בע"מ נ' יאיר רבינוביץ רו"ח; ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ ואח' נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט(3) 41; ע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (01.05.06)).